facebook הצטרפו לאיגוד פנסיה מיוחדת לבמאים פריסת מס לבמאים האמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשייה




אודות האיגוד

דבר יו"ר איגוד הבמאיות והבמאים- יריב הורוביץ

"מעמד במאי הטלוויזיה והקולנוע בישראל סובל לצערי משחיקה מתמשכת, הן בנוגע לקרדיט והן מבחינת השכר. במאים רבים ננטשו בשנים האחרונות מאחור, אחרי שהיו אחראים להצלחות מסחריות גדולות. הגיע הזמן להסכמי שכר קיבוציים לבמאים, והגיעה העת להבהיר אחת ולתמיד, לגופי השידור ולכולם, שקניינו הרוחני של הבמאי הוא רכושו, על כל המשתמע מכך"


מאת:    2/5/12

אחי הבמאים

אחריות גדולה נפלה בחלקי, שלא לומר צרה גדולה, להיות היושב ראש החדש של איגוד הבמאיות והבמאים - איגוד שמוביל באמצעות חבריו זה שנים את היצירה הישראלית ואת שימור התרבות המקומית. בהלך הרוח הכללי ששורר כיום במקומותינו, זה אולי לא פופולרי להתהדר בשני הכתרים האלו, אבל האמת המהדהדת היא שללא תרבות אין קבוצה, ללא פולקלור אין יחד, ללא הומור אין נחמה, וחשוב מכל – ללא סיפור משותף אין עם. את הסיפור המשותף חובה לספר ולשמר, והחובה הזאת היא שגרמה לי להסכים לקבל עלי את התפקיד, למרות כל המלהגים והמקטרגים.

אני נוטל על עצמי משימה שמילאו לאורך השנים אנשים מעולים, שעמדו תמיד בתוקף על זכותו של "ליצן החצר" לפרנס את משפחתו בכבוד. אמשיך ללכת בדרך שהנחילו קודמי, האחרון שבהם רני שנלחם כמו אריה מיהודה בשלטון בירושלים, הלו הוא ערוץ 1, וכמובן לא וויתר גם לכל השאר. האנרגיה המטורפת שרני השקיע בתפקיד מעוררת פליאה והשראה, ואני יכול רק לקוות שאמצא בתוכי לא פחות כוח להילחם בכל מי שקם עלינו כדי לפגוע בשליחותנו ובמשלח ידינו.

ב-2012 גופי השידור למיניהם בישראל מגלגלים ביחד יותר מ-5 מיליארד שקל, אבל רק אחוזים בודדים מהסכום הענק הזה חוזרים להפקות מקור. איך ייתכן שמתוך דמי מנוי של יותר מ-200 שקל בחודש מכל בית אב עבור הטלוויזיה הרב ערוצית, רק 10 שקלים לערך מופנים ליצירה? זהו יחס שערורייתי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם. HBO למשל משקיע יותר מ-30 אחוז מהכנסותיו בהפקות.

וסילחו לי לרגע על הפאתוס, אבל אני לא יכול שלא לחשוב על כך שהעם היהודי שהוציא מתוכו מאז ומתמיד יצירות מופת בספרות ובקולנוע, מוצא את עצמו במולדתו התרבותית מיובש ורצוץ מול מערכת, שאינה מעריכה מספיק את הסיפור המשותף שהביא אותנו עד הלום ואינה מבינה כמה חשוב להמשיך ולספרו. והסיפור שלנו הוא כמובן לא רק סיפור יהודי, הוא גם סיפורו של העם הערבי שחי כאן בפיסת הארץ הזו. יש כל כך הרבה דרכים, צורות וזוויות לספר את הסיפור שמתרחש כאן, וזה מה שאנחנו מבקשים לעשות ומכך אנחנו מתעקשים להתפרנס.

למרות כל הקשיים, ההתנכרות והקיצוץ הבלתי נגמר בתקציבים, היצירה הישראלית מסרבת להיכנע, מסרבת לעצור – ראו כמה סדרות נמכרו בחו"ל בשנים האחרונות, ראו איך הקולנוע העני שלנו קוצר הצלחה בינלאומית מסחררת. ועכשיו שוו בנפשכם לאן אפשר עוד להגיע, אלו פסגות אפשר עוד לכבוש, אם גופי השידור ישקיעו 20 אחוז מהכנסותיהם ביצירה, לא יותר. לא, אני לא חולם ואני לא הוזה.

בנימה מקצועית קונקרטית יותר, אני מבקש עוד לומר כי מעמד במאי הטלוויזיה והקולנוע בישראל סובל לצערי משחיקה מתמשכת, הן בנוגע לקרדיט והן מבחינת השכר. במאים רבים ננטשו בשנים האחרונות מאחור, אחרי שהיו אחראים להצלחות מסחריות גדולות. הגיע הזמן להסכמי שכר קיבוציים לבמאים, והגיעה העת להבהיר אחת ולתמיד, לגופי השידור ולכולם, שקניינו הרוחני של הבמאי הוא רכושו, על כל המשתמע מכך. זו חובתנו לעצור את תהליך ההפרדה בין במאי ליצירתו. כמעט בכל מקום בעולם במאי בעונה ראשונה נחשב יוצר, אז למה במאי ישראלי נאלץ פעמים רבות מדי לוותר על זכות יסודית שכזו?! אני שומע על יותר ויותר במאים ישראלים שמתקשים להתפרנס מפרי עמלם, למרות שהרייטינג כאן הוא מהגבוהים בעולם. צריך לעשות סוף לדיסוננס הזה!

באנגלית קוראים לבמאי, כידוע, "דירקטור" מלשון "דירקשן" – כיוון. אנחנו הבמאים הישראלים נמשיך לכוון ולהוביל את התעשייה שלנו, לסמן את הדרך ליצירה טובה יותר להתפתחות תרבותית ומחשבתית. יש לנו מחויבות ערכית ואישית ונעמוד בה. אין לי ספק שביחד נצליח.

שלכם,
יריב


Bookmark and Share