facebook הצטרפו לאיגוד פנסיה מיוחדת לבמאים פריסת מס לבמאים האמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשייה




קרנות מענקים מכרזים ומלגות

המדריך ליוצר המתחיל - חלק ב′: האופן בו פועלת הקרן

דוד ליפקינד מנהל ההפקות והכספים של קרן הקולנוע הישראלי מתאר את האופן בו פועלת הקרן: בחירה של לקטורים, תהליך סינון של תסריטים או סינופסיסים ועוד


מאת: עינת פרנבך, תסריטאית    15/06/2008

האופן בו פועלת הקרן

איך נבחרים הלקטורים?
אנחנו מנסים למצוא את אנשי המקצוע קודם כל מעולם הסרטים. אחרי זה אנחנו הולכים גם לדיסיפלינות אחרות (ספרות, תיאטרון וכך הלאה) ואנחנו גם מנסים לתת מענה למה שנקרא 'מגזרים' ולא בגלל שאנחנו מנסים לתת קווטות. זאת אומרת שיהיו נשים בין הקוראים, שיהיו מעדות המזרח, שיהיו ערבים. ועוד פעם, אני לא אומר את זה לגנאי. אני חושב שאנשים שבוחרים תסריטים באים מעולם תרבותי מסויים והעולם התרבותי, נניח של דוד בן שיטרית (כיום לקטור) שונה מהעולם התרבותי שלי, למשל. חשוב שהדברים האלה יהיו שם, שזה יהיה מגוון. אני מעריך שתסריט טוב יקלע לטעמם של כל המגוונים. הבעיה שלי לא עם התסריטים הטובים. אנחנו מקבלים 200 תסריטים בשנה שבסופו של דבר מצטמצמים ל-30 שמתוכם אנחנו בוחרים 10. הבעיה היא עם 28 תסריטים. כולם מאתרים את השניים הטובים אבל ה-28 האחרים הם פחות או יותר באותה מקום ולכן שם אני צריך את נקודת המבט של כל אחד, שיהיה מגוון של קוראים. וזה נורא נורא חשוב להבין כי הטובים ביותר צפים למעלה. "כנפיים שבורות", "חתונה מאוחרת", "אושפיזין", "ביקור התזמורת", "בופור" וכאלה. אין חוכמות, זה ישר קפץ למעלה.
הדבר השני שחשוב לנו בקרן זה שהקוראים האלה יתחלפו. אנחנו מחליפים אותם כל 7 חודשים."

מה מחפשים מבחינת אמירה ומבחינה אומנותית?
"אין דבר כזה. אנחנו לא נותנים שום הנחיות ללקטורים. כשאנחנו בוחרים את הלקטורים שלנו אנחנו אומרים להם: אנחנו חושבים שאתם ראויים להיות לקטורים ואתם תבחרו מה שאתם חושבים שטוב. אחד הדברים שלי מפריעים אישית זה שבאים אליי ואומרים לי: שמע, הסרט הזה חשוב. זה עכשיו 60 שנה למדינה, חשוב לעשות את הסרט הזה. אין בעיניי סרטים חשובים. סרטים חשובים שיעשו במשרד החינוך. קרן קולנוע צריכה לעשות סרטים טובים. אני לא מאמין שיש דרך אידיאלית לבחור תסריטים. אנחנו מחליפים אנשים כל הזמן ואנחנו נותנים להם את הסמכות."

איך עובד תהליך הסינון?
"היום אנחנו שולחים את כל התסריטים שמגיעים מה -1/1 ועד לעוד 7 חודשים לכל הלקטורים.  הם מקבלים קו"ח, תקציר, תסריט וכן הלאה.הם חייבים לקרוא את התסריט ולכתוב חוות דעת שאינה פוגעת בכותב וחייבת לכלול סינופסיס. לדעתי הסינופסיס הוא הדבר הכי חשוב בחוות הדעת. קודם כל לראות שהקורא מתאר את מהלך העלילה ומה הוא הבין מהתסריט. אין דבר כזה שקורא לא מבין תסריט. יש תסריטאי שלא יודע לכתוב ואז הקורא לא מבין את מה שהוא כתב.

מהנסיון שלי ברגע שיש חוות דעת טובות אז התסריטאי מבין אבל ברגע שאין חוות דעת טובות התסריטאים מתעמתים עם הקורא ועם מה שכתוב. פה את מקבלת חוות דעת טהורה כי האנשים לא מכירים אותך.

מה שקורה בתהליך הקריאה, ואני מכיר את זה מרוב הלקטורים כי אני משוחח איתם, הם קודם כל קוראים את הסינופסיס. אחרי זה חלקם כן מתייחס למגיש, חלקם לא מתייחס למגיש. אני מניח שברגע שכתוב על תסריט דובר קוסאשווילי מתייחסים לזה אחרת. אף אחד פה לא מלאך ואנחנו אומרים שאנחנו מעוניינים לטפח אנשים שהיו להם הצלחות. זאת אומרת לא סתם יוסי סידר עשה את "מדורת השבט" אחרי "ההסדר" ואת "בופור" אחר כך ואני בטוח שכאשר ערן קולירין יבוא לפה עם התסריט הבא יהיה לו אישור כמעט בלנקו, בלי שאני בכלל יודע.

כל קבוצה של לקטורים קוראת 90 תסריטים ב-2 מחזורי קריאה של 45 תסריטים.
בכל פעם הלקטורים מקבלים מנה של 15 תסריטים. הם כותבים את חוות הדעת שלהם, אנחנו מכנסים אותם ודנים בתסריטים האלה. מתוכם אנחנו בוחרים כ-5 תסריטים שאנחנו מכניסים למאגר. חמשת התסריטים נבחרים בד"כ על ידי זה שהיועצים מדברים ביניהם ומגיעים לאיזו הסכמה מה ראוי. כתרי ואני נוכחים בפגישות האלה ומנסים לאתר... נניח אם יש תסריט שמישהו אומר: שמע, זה התסריט הכי טוב שקראתי וכל האחרים אומרים שלא מצאו בזה כלום. אנחנו כן נכניס אותו למאגר כי יכול להיות שיש איזו שהים פריצת דרך ובקריאה השבלונית לא מאתרים אותה. אנחנו לא רוצים ליצור איזו שהיא ועדה שתמצא את הממוצע. אני חוזר לזה שתמיד קל לאתר את הטוב ביותר אבל רובם נמצאים בתחום הביניים ושמה נמצא החלק הקשה של העניין.

דרך המיון השוואתית, כולם קוראים את הכל, מתקיים דיון שבסופו בוחרים את אלה שלדעתם הכי ראויים. מתוך 15 תסריטים שנמצאים במאגר (בסוף כל מחזור) אנחנו עושים סינון נוסף ויורדים ל-7. מודיעים ל-7 האלה שיגישו חבילת הפקה. עד השלב הזה אין חוקים. תסריטאי יכול להגיש לבד, עם מפיק, בלי מפיק. בשלב הזה אנחנו מבקשים חבילת הפקה שזה אומר שיהיה במאי ומפיק לסרט, שיהיה 1-ליינר (בעיניי זה כלי עבודה הכי חשוב – אפשר לעשות עליו טיימינג, לראות כמה זמן הסרט, לעשות טיימינג לכל סצנה כמה זמן צריך לצלם אותה, לראות כמה ימי צילום יש לסרט), טופ שיט של תקציב (באיזה סדר גודל הם רוצים לעשות את הסרט). מי שרוצה יכול להוסיף גם שחקנים.

בסוף כל מועד של חבילות אנחנו מאשרים כארבעה ויש לנו 8 סרטים בשנה. זה התקציב שלנו.
כשמגישים לפיתוח אין חוות דעת. הלקטורים מקבלים 30 סינופסיסים, מסמנים את ההכי טובים. אין מה לכתוב.

פעם היו הגשות בעילום שם
"עילום שם יכול להיות יותר גרוע, מכיוון שאנשים משתדלים להגניב את השם שלהם פנימה. ז"א אנחנו לא יכולים לראות. אנשים יוצאים בידיעות לעיתונים: עכשיו אני עובד על הסרט הזה. עילום שם לא עובד בארץ הקטנה הזאת. ופה תסריטאים מרגישים חופשי להתקשר ללקטורים ולהגיד להם ולדבר איתם וכך הלאה.
ברגע שיש משהו טוב אז הוא טוב. הייתי עכשיו בתורכיה בפסטיבל קולנוע בינלאומי ו"ביקור התזמורת" זכה במקום הראשון עם פרס של 75 אלף דולר. אחרי הטקס ניגשתי ליו"ר חבר השופטים והתחלנו לדבר ושאלתי אותו מאיפה הוא. הוא אומר לי: מאירן. אמרתי לו: תגיד, אתה נפלת על הראש? אתה נותן פרס לסרט ישראלי. אז הוא אומר: אם זה היה סרט קצת פחות טוב אז הוא לא היה מקבל. הסרט הזה הוא כ"כ טוב שאני לא יכול לא לתת לסרט הזה."

האם כדאי להגיש עם מפיק למסלול הפיתוח?
יש באתר הקרן דוגמא להסכם בין מפיק לתסריטאי
"אחת הבעיות בארץ זה שאין פה תרבות של דיבור בין אנשים. תסריטאי לוקח מפיק לא בגלל שהוא מפיק אלא כי הוא רוצה שהוא יתן לו את הצ'קים ויד חופשית ולא מעניין אותו לשמוע מה הוא רוצה ושום דיאלוג מתנהל ביניהם. חלק גדול מהכישלון של הסרטים זה בגלל שאנשים לא מעריכים אחד את השני. אתה תסריטאי ובסופו של דבר אתה תבחר את המפיק. תבחר את המפיק שאתה מעריך את דעתו.

התסריטאי חושב שהמפיק לא תרם כלום לפיתוח אבל זה לא נכון. הגישה צריכה להשתנות מקצה לקצה. ברגע שפנית למפיק הוא מעורב בפרוייקט. מה שהיה חשוב לנו בהסכם הזה זה שהתסריטאי ידע (תמיד עם bias לטובת התסריטאי) שברגע שהוא מתקשר עם מישהו יש להתקשרות מחוייבויות מכל צד. ברגע שהוא רוצה שהזכויות יחזרו אליו אז יש מחיר שצריך לשלם. אז אפשר להחליט מראש שהמחיר הוא שקל או שהמחיר הוא 100,000 דולר. הדברים האלה הם רצינייים וצריך להבין את המשמעות שלהם. צריך להבין שיש התקשרות ויש התנתקות. חשוב שאנשים יקראו את טופס ההתקשרות ויבינו שיש מחיר להתקשרות ויש מחיר להתנתקות.

אנחנו לא מחייבים לגשת עם מפיק אבל אם נחזור לדוגמא של עקרת הבית מב"ש: אנחנו לא נאפשר לה להגיש. אבל אם היא תיגש למפיק מוכר והוא יקרא את התסריט ויגיד: וואלה, יש פה פוטנציאל אז על הקרדיט שלו אפשר יהיה להגיש את זה."

למדריך ליוצר המתחיל - חלק א′: הגשת תסריט לקרן >>


הוסף תגובה
1. כתבה יפה   (ל.ת)
לירון, 16/07/2008 15:39:31
Bookmark and Share