facebook הצטרפו לאיגוד פנסיה מיוחדת לבמאים פריסת מס לבמאים האמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשייה




אודות האיגוד

פרופיל האיגוד

היסטוריה והישגים

* המסמך נמצא בשלבי עידכון


מאת: מערכת האיגוד   

איגוד הבמאים – (ע"ר 580092609) הינו ארגון המייצג את הרוב המוחלט של במאי הקולנוע והטלוויזיה בישראל.
האיגוד שם לו למטרה לשפר את מעמדו של הבמאי, לדאוג לשמירת זכויותיו, לאפשר לו חופש ביטוי, לאפשר לו להתפרנס בכבוד וכמו גם רואה עצמו כאחראי לקידומה של היצירה האור-קולית בפרט ושל התרבות בכלל. פעילות זאת מתבצעת על ידי הנהלת האיגוד, המבוססת כולה על מתנדבים, ועל ידי מערכת אדמיניסטרטיבית צנועה אך יעילה.

זירות הפעילות

האיגוד ניהל בשנים האחרונות מאבק מתמשך על עצם התעסוקה, על כללי העסקה הוגנים ובעצם על קיומם של כללי משחק בתעשיית הטלוויזיה והקולנוע הישראלית.
הערוצים המסחריים בישראל פועלים נכון להיום מכוחו של זיכיון מטעם המדינה, שניתן לכל אחד מהם לתקופה מוגבלת. על הזכות לשדר שהוענקה לזכיינים נדרשת מהם החובה לעמוד במחויבויות שנטלו על עצמם, הן ברמת התוכן והן ברמה הכלכלית.
האיגוד השקיע אמצעים ומאמצים רבים בניסיון לחייב את הערוצים המסחריים ליצור תוכניות דרמה ותעודה בהתאם למכסות המוגדרות להם בחוק. אלא שאלו לקו בחמדנות, הפרו ומפרים את מחויבויותיהן ובנוסף לכך הרגולטור שאמורה להפעיל המדינה בכדי לפקח על עמידתם של גופים אלו בחוק היה פסיבי וכשל באכיפת אותן מחויבויות.

המאבקים שניהלנו בשנים האחרונות הביאונו להכרה שאנחנו חייבים להתאחד עם איגודים אחרים, שכן האינטרסים שלנו בנושאים הגדולים זהים: כולנו רוצים להביא יותר כסף להפקת סרטים וסדרות דרמה ותעודה וכולנו מעוניינים בנאותות הפקה ובתעסוקה לחברינו. שיתוף הפעולה שלנו עם איגוד התסריטאים הוא ארוך ימים, אך בשנתיים האחרונות חזית המאבק שלנו התרחבה  והביאה להקמתו של ממ"ה- מטה מאבק היוצרים, המאגד את שבעת ארגוני היוצרים והעובדים בקולנוע ובטלוויזיה: איגוד הבמאים, איגוד התסריטאים, איגוד המפיקים, ארגון שחקני המסך (שח"ם), פורום היוצרים הדוקומנטרים, איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה (אק"ט) ואיגוד עורכי הקול והתמונה.

בחודש נובמבר 2008 נאלץ ממ"ה לצאת למאבק כולל נגד זכייני הערוצים המסחריים והרשות השנייה, על רקע יציאתם לאבטלה מאונס של מאות יוצרים בגלל ביטולן הפתאומי של תוכניות דרמה ותעודה רבות, שהיו בשלבי פיתוח והפקה שונים. היוצרים שללו את טענת הזכיינים שההפקות בוטלו בגלל המשבר הכלכלי, והציגו לראיה חובות תוכן בסך כולל של למעלה מ-200 מליון ₪ , שצברו הזכיינים בשל התחמקות מתמדת ממילוי התחייבותי הם על פי חוק. תחת המטרייה של ממ"ה נעשו מפגני מחאה ציבוריים שונים ומגוונים: הפגנות מול ערוצי השידור, בפריצה לאולפנים בזמן שידורים חיים, התפרצות לישיבות של מועצת הרשות השנייה, ולהבדיל אינספור ישיבות מקצועיות עם אנשי המועצה בניסיון להשפיע עליהם לעשות את מלאכתם והפעלת לובינג נמרץ בכנסת. בעזרת ממ"ה כל ארגוני היוצרים במדינת ישראל הפכו לגורם בעל השפעה של ממש במסדרונות בית המחוקקים.

אולם, מאבקיו של ממ"ה לא תמו. שיטת ההסדרה בישראל עומדת להשתנות ממשטר של זיכיונות למשטר של רישיונות, ואגב כך ישנה כוונה ממשלתית להפחית לגופי השידור חלק ניכר ממחויבויות התוכן השוטפות שלהם. האיגוד, במסגרת ממ"ה, ימשיך לעמוד על המשמר ולדרוש כי הרגולטור יאכוף את מחויבויות התוכן עליהן התחייבו הזכיינים כמו גם יפעל לשיפור מעמדו של הבמאי, למניעת שחיקת שכרו והגנה על עתידו.

השידור הציבורי

מזה למעלה משני עשורים נתון השידור הציבורי בישראל בתהליך של הידרדרות כלכלית, מוסרית וציבורית: רשות השידור הפכה מגוף ציבורי לכלי שופרם של פוליטיקאים, הופקעה מבעליה החוקיים – הציבור, לא הצליחה להפנים בזמן אמת את משמעות כניסתם של הערוצים המסחריים וכפועל יוצא, נשארה מאחור הן מבחינה טכנולוגית, הן מבחינת תכנים והן מבחינת הצופים;  גם מבחינת היצירה המקורית, לא צלחה הרשות את תפקידה ולא השכילה להיות ה"בית של היצירה המקורית"- לחם חוקו של השידור הציבורי.
לאורך תקופה ארוכה המחוקק במדינת ישראל מתחבט בניסיונות כושלים לערוך רפורמה בשידור הציבורי, אך לשווא.

איגוד הבמאים תומך בקיומו של שידור ציבורי חזק ועצמאי, שמנותק משיקולים מסחריים ופוליטיים ועל כן הקדיש עצמו בשנים האחרונות למאבק בשחיתות ולשינוי חוק רשות השידור.
בין הניצחונות המשמעותיים שהניב המאבק עד כה הוא הדחתו לפני כמה שנים של המנכ"ל יוסף בראל, שבמשך שנים הנציח את הקשר בין הון לשלטון. בנוסף, בינואר 2008 עבר בכנסת בקריאה ראשונה חוק רשות השידור החדש, שהטיוטה שלו נכתבה ע"י חברי האיגוד דורון צברי ואורי ענבר.
החוק החדש מגדיר את הרשות כ"גוף שידור ציבורי" ולא "ממלכתי" ובכך מנתק אותה כמעט לחלוטין מהשפעה פוליטית וקובע דרכים למינוי אנשי מקצוע מנוסים למנהלי הרשות.
חוק זה אמור להיות הבסיס לרפורמה שתוביל להחייאתו והבראתו של השידור הציבורי. יישום הרפורמה ברשות היה אמור להשיב את הרשות לייעודה הציבורי ולגרום לה להפוך לבית אמיתי ליצירה ישראלית אותנטית, בית לדרמות וסרטים דוקומנטרים, שמהווה אלטרנטיבה של ממש לערוצים המסחריים.

המאבק על תקציב הקולנוע

לאחר מאבקים ממושכים, בשנת 1999 נחקק חוק הקולנוע שנועד לעגן ולהסדיר את התמיכות הממשלתיות בקרנות הקולנוע השונות. חוק הקולנוע לווה בהסכם חומש שקבע את סך ההשקעה בקולנוע הישראלי מדי שנה, הסכום השנתי שנקבע דאז עמד על סך של 58 מיליון ש"ח.
בשנת 2008 לקראת סיום תוקפו של ההסדר, משרד האוצר המליץ לקצץ 8 מיליון שקל מתקציב הקולנוע. בנוסף על כך, על פי תכניות האוצר, עתיד התקציב המוקטן להיות כפוף לקיצוצי רוחב, זאת בניגוד להסכם הקיים מתוקף חוק הקולנוע.
איגוד הבמאים ביחד עם מועצת הקולנוע, שאר האיגודים והקרנות, נטל חלק במאבק נגד הקיצוץ המוצע ולמען תקצוב הולם לחוק הקולנוע. לאחר תלאות רבות, עבר התיקון לחוק הקולנוע ובמסגרתו הוקצו 67 מיליון שקלים לקולנוע הישראלי במסגרת חמש שנים.

זכויות יוצרים

למול ההסכמות בין תל"י- חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלוויזיה, ובין גופי השידור המסחריים הלכה והתבררה המחלוקת הקשה שבין תל"י לבין HOT- הפלטפורמה הרב ערוצית הגדולה בישראל.
 HOT קראה תיגר על עצם הזכות של במאים לקבל תמלוגים ופעלה באופן גלוי לביטול מוחלט של הצורך לשלם תמלוגים. HOT נתנה הוראה חד משמעית כי בכל ההפקות הפנימיות ובכל ההתקשרויות החיצוניות "ינוקו" באופן טוטאלי כל זכויות היוצרים של הבמאים.
האיגוד לא גילה כל עניין בצד המסחרי, אלא בצד העקרוני, דהיינו השלילה מוחלטת של הזכות לתמלוגים. המאבק הציבורי החריף וכלל סדרה של אירועי מחאה קשים שהובילו לשביתת חוזים ולפעילות בכנסת בנושא חקיקת חוק זכויות יוצרים.
עם חקיקת חוק זכויות היוצרים החדש בכנסת עוגן בחקיקה הישראלית העיקרון שזכויות יוצרים שייכות ליוצרים, וזהו עיקרון שכל הזכיינים ויצרני התוכן, לרבות בפלטפורמות החדשות, מחויבים לכבד.

ביום ה- 17/8/06 נחתם הסכם מסגרת בין תל"י לבין HOT המסדיר את זכותם של במאים ותסריטאים לקבלת תמלוגים וזאת בין היתר על ידי הסכמה על נוסח סעיף ש – HOT לא תתנגד להכללתו בהסכמים הפרטניים של היוצרים.

עם זאת, בין הצדדים לא היתה נתקבלה הסכמה באשר לגובהם של התמלוגים, מה שהוביל להליך בוררות המתקיים כבר מספר שנים ואמור להכריע מה גובה התמלוגים שתשלם HOT עבור שימוש ביצירות שהיא משדרת.

מאבק הבמאים הדוקומנטרים

בשנת 2009 בעקבות תלונות קשות של במאים דוקומנטרים כנגד מפיקים הפועלים ע"פ נורמות עבודה הכוללות גזלת זכויות, הלנת שכר ואיומים, איגוד הבמאים הוביל מאבק להסדרת הזכויות ויחסי העבודה בתחום הדוקומנטרי.
אחת ממטרות המאבק היתה העלאת המודעות בקרב הבמאים בכל מה שקשור לזכויותיהם מול המפיקים בכלל ומול מספר מפיקים שהתנהלו בצורה מבזה ולא הגונה בפרט.
בתחילת יוני 2009 יזם האיגוד כנס חירום בקריאה לאיגוד המפיקים, לפורום היוצרים הדוקומנטרים ולראשי הקרנות לכונן "שולחן עגול" לפתרון הסוגיה.
איגוד המפיקים (שעוד קודם לכנס הביע נכונות להידברות לפתרון הבעיות), הפורום הדוקומנטרי ושאר הגורמים הרלוונטיים נענו לקריאה ובימים אלה מתנהל משא ומתן בין נציגי איגוד הבמאים לבין נציגי איגוד המפיקים, שמטרתו להגיע להסכמות בעניין תנאי עבודה וזכויות הוגנות לבמאים הדוקומנטריים.

קרנות הקולנוע

איגוד הבמאים משקיע זמן רב, עבודה וחשיבה על מנת להביא לשיפור דרך התנהלותן של הקרנות ומועצת הקולנוע. האיגוד, בשיתוף איגוד התסריטאים, איגוד המפיקים ופורום היוצרים הדוקומנטרים, ניסח מסמך המלצות מפורט לעדכון הקריטריונים לתמיכה של המועצה בקרנות. במסמך נכללות, בין היתר, המלצות לחלוקת כספי חוק הקולנוע לפי ז'אנרים, לתנאי סף לתמיכה בקרנות, לשינוי מבנה הקרנות והמלצות לניהול תקין, ושקיפות. זאת ועוד מתוך תפיסת העולם שהקרנות הציבוריות אמורות לשרת את קהל היוצרים.

חופש הביטוי

איגוד הבמאים שם לו למטרה להגן על החופש האומנותי של היוצר. התנאי הראשון לקיומו של חופש אומנותי הוא חופש הביטוי.
בכל עת שישנו חשש לפגיעה בחופש הביטוי האיגוד לוקח חלק פעיל ועומד בחזית של כל מאבק לשמירתו. בשנים האחרונות האיגוד לקח חלק פעיל במספר אירועים לשמירה על עיקרון זה: הביע מחאה כנגד החלטה של קרן רבינוביץ' שלא לתמוך בסרטו של הבמאי אייל סיוון משיקולים פוליטיים (2007) , ארגן עצומה כנגד התערבות גורמים פוליטיים בעבודת הקרנות (2007) , ארגן כנס חירום במחאה על ניסיונות למנוע את הקרנת סרטם של הבמאים מיקי רוזנטל ואילן עבודי "שיטת השקשוקה", השופך אור על קשרי ההון והשלטון בישראל דרך הצגת התנהלותה של משפחת עופר ולקח חלק בקידום היוזמה ציבורית "גם אני מיקי רוזנטל" שמטרתה היתה להסיר את האיום הכספי בתביעת הדיבה של משפחת עופר נגד מיקי רוזנטל בכך שכל שותף מצטרף כנתבע לצידו של יוצר הסרט (2008-2009) והגיש (ביחד עם איגוד המפיקים, הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, נוגה תקשורת, "רשת" ופורום היוצרים הדוקומנטריים) עתירה לבג"צ נגד צנזור סרטו ומניעת הקרנתו של הסרט "ממלכת הסוד" של הבמאי ניר טויב (2010).

תא במאי הקליפים

איגוד הבמאים מאגד בתוכו את "תא במאי הקליפים" זאת במטרה לפעול לקידום היוצרים בתחום ולשמירת זכויותיהם בחוק.
למרות הפריחה לה זוכה ענף הקליפים בשנים האחרונות, הן ברמת המודעות והן ברמת העשייה, נוצר מצב של קיפוח כלפי יוצרי הקליפים. האיגוד שם לעצמו למטרה להלחם למען זכויותיהם של במאי הקליפים, למנוע את הניצול ולהסדיר אחת ולתמיד את תנאי העסקתם בארץ: קביעת נאותות הפקה, הפרדה בין שכר עבודה לעלות הפקה, קביעת שכר מינימום לבימוי קליפים, מתן קרדיטים בכל מקום בו מופיע הקליפ, מאבק במסחור בניו מדיה ועוד.

תא במאי האנימציה

איגוד הבמאים רואה בבמאי האנימציה מגזר חשוב ומוצא לנכון להקדיש זמן ומאמץ לנושא מתוך שאיפה לשנות את תנאי השוק להבטיח את זכויותיהם,לשמור על תנאי עבודתם ושכרם.
בנוסף, מאחר ובישראל אין קרן ייעודית לאנימציה ואף למעלה מכך- אף קרן קיימת אינה מתקצבת סרטי אנימציה, הגופים הרגולטורים אינם מתגמלים את גופי השידור או הקרנות בניקוד על הפקת סרטים אלה וכפועל יוצא רב התחרויות והפסטיבלים שנערכים בארץ אינם מייחדים קטגוריה לסרטי האנימציה, האיגוד שם לו למטרה להיאבק למען הקמת קרן פיתוח  ייעודית לאנימציה וליצור פלטפורמות שידור בטלוויזיה ובקולנוע לסרטי האנימציה (קצרים וארוכים כאחד).

ייצוג בגופים רגולטורים

איגוד הבמאים פעל ופועל להכנסת נציגים מטעם היוצרים לגופים הרגולטורים: מועצת הקולנוע, מועצת הרשות השנייה, רשות השידור וקרנות הקולנוע. האיגוד מאמין שקולו של היוצר בגופים אלו מוכרח להישמע. מן ההיגיון שבכל ועדה ציבורית אשר עוסקת בתחום היצירה חייבים להיכלל אנשי מקצוע מובהקים אחרת החלטותיה של אותה ועדה יהיו תחת ספק של חוסר מקצועיות או חוסר לגיטימיות בקרב ציבור היוצרים. האיגוד מאמין כי ייצוג הולם בגופים המפקחים הינו תנאי בסיס לקידומה של היצירה המקורית.

פעילות תרבותית

כחלק מתפיסת הקהילה וכשירות הניתן לחברים האיגוד מקיים אירועים וסדנאות מקצועיות בנושאים שונים הקשורים לעבודת הבמאי.
מלבד ערכם התרבותי והלימודי אנו מוצאים בפעילויות אלו כלי לפיתוח מודעות היוצר לסביבה בה הוא עובד ויוצר ואף דרך להעמקת שיתוף הפעולה והסולידאריות בין היוצרים החברים באיגוד.
בין ההרצאות והסדנאות השונות שיזם האיגוד ניתן למנות הרצאות בנושא זכויות יוצרים ותמלוגים, הכנה לפיצ'ינג עלילתי ודוקומנטרי, סדנת הגשות לקרנות ולגופי שידור, הרצאה בנושא זכויות יוצרים בינלאומיות ומכירת פורמטים לחו"ל, הכנה לפרישה ופנסיה ועוד.
בנוסף, החברות באיגוד מקנה לחבר הנחות משמעותיות בפעילויות תרבות שונות ובסדנאות ואירועים חיצוניים כגון: סדנאות תל אביב- לוס אנג'לס , סדנאות וכיתות אמן של יוצרים מחו"ל כמו גם בפסטיבלים השנתיים לקולנוע בירושלים ובחיפה, ובבתי עסק שונים שרלוונטיים לתחום היצירה.


Bookmark and Share