facebook הצטרפו לאיגוד פנסיה מיוחדת לבמאים פריסת מס לבמאים האמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשייה




לחברים-ות

"בטיפול" בינלאומי – ממסך למסך

דיון בנושא אדפטציה תרבותית של יצירה. בהשתתפות חגי לוי (יוצר הסדרה ומפיק), קרן מרגלית (תסריטאית בסדרה), שרה טרים (תסריטאית ומפיקת "בטיפול" HBO). מתוך סדנאות תל אביב לוס אנג'לס 2009


מאת: עינת פרנבך, תסריטאית    16/08/2009

מתוך הרצאות תל אביב - לוס אנג'לס 2009
יום שלישי ה- 28/7/09
משתתפים: חגי לוי, קרן מרגלית ושרה טרים
תסריטאית מסקרת:
עינת פרנבך

בתחילת ההרצאה צפינו בפרק מבטיפול הישראלית (עונה שניה) ובו דמותה של איריס (בחורה שחלתה בסרטן ומסרבת לקבל טיפול) מתמוטטת על ספת הפסיכולוג של ראובן והוא לוקח אותה לבית החולים. לאחר מכן צפינו בפרק העוקב של "בטיפול" HBO ובו אפריל (הדמות המקבילה לאיריס) מגיעה לסשן לאחר שקיבלה את הטיפול הכימותרפי הראשון.

קרן מרגלית כתבה את קו העלילה של איריס, שרה טרים כתבה את קו העלילה של אפריל. ההרצאה עוסקת בתהליך היצירה של הסדרה הישראלית והאמריקנית וכן בחיבור האישי של התסריטאיות לדמות של איריס/אפריל.

תהליך האדפטציה – מהדמות של איריס לדמות של אפריל

חגי: עם חלק מהתסריטאים אורי סיוון ואני עבדנו בצמוד. במקרה של קרן מהפרק הרביעי היא עבדה לבד לפי
הנחיות כלליות וידעה בדיוק מה לעשות עם הדמות של איריס. קרן, מה את אומרת על הפרק מ-HBO ?

קרן: זה  היה יפה. מתרגשים מטוב הלב. יש שם כאב וחיים קשים ואז נוגעים באפריל רגישות והומניות.

חגי: שרה ראתה את כל הפרקים ובחרה בדמות של אפריל לאדפטציה. ספרי על הבחירה.

שרה: אפריל קרובה לגילי. בהוליווד נותנים לך לכתוב דמויות הקרובות לגילך או צעירות ממך, לא נותנים לך קרדיט לכתוב דמויות מבוגרות יותר. ראיתי את הפרקים הישראלים והדמות של איריס שם היא כל כך מורכבת וכל כך חזקה. באמריקה תרגמנו את איריס לדמות של אפריל המתוקה והעדינה בת ה-23 (צעירה מאיריס) משום שנשים בארה"ב לא ישירות כמו איריס. פאסיביות נחשבת לנשית, אגרסיביות לא.

חגי: איך התחלת בעבודה?

שרה: צפינו כל חמשת הכותבים של הסדרה בכל הפרקים הישראלים, ישבנו יחד ב writing room ודיברנו על מה שניקח ומה שנשנה.

חגי: בארה"ב התסריטאים יושבים כולם בחדר וכותבים יחד את הסדרה. שמים ביטים על הלוח, מעלים רעיונות ומתדיינים. שרה, היה נראה שאין אגו בחדר. כל אחד נמצא שם בשביל האחר בלי לבקש על כך קרדיט.

שרה: זה בגלל שלכל אחד היה קו עלילה משלו ולכן לא נלחמו על אפיזודות. בסדרות אחרות רבים על פרקים
בשביל כסף.

חגי: ב"בטיפול" הישראלית היו יותר דיאלוגים. טלוויזיה בנויה על דיאלוג שמייצר קונפליקט.

קרן: בטיפול הפסיכולוג מקשיב למטופל וכותב את סיפור החיים של המטופל במחברת שלו, כדי לקשור את הנקודות. בסדרה יש אינטראקציה והפסיכולוג מחבר את הנקודות דרך תגובותיו וזה מייצר דיאלוג.

חגי: בישראל שחקנים דורשים שורות ולרוב נכנעים להם.

קרן: אצל אסי דיין זה היה דווקא הפוך.

חגי: בואו נדבר על החיבור האישי שלכן לדמות של איריס/אפריל

קרן: כשחגי ואורי סיפרו לי על הרעיון לדמות של איריס ושאלו אותי אם אוכל להתחבר לדמות זו, עניתי ודאי. למרות  שלו הייתי בנעליה של איריס (חולת סרטן) הייתי רצה לביה"ח. ואז הם חשבו על דמות בת 27, ברמנית שחלתה בסרטן הרחם בגלל כל הבחורים שהיו לה ושללתי את הרעיון.  החלטנו על סרטן השד בגלל שהוא ניתן לריפוי ובגלל שניתן לזהות את הנקודה החולה בגוף, יש לה ביטוי חיצוני. במהלך תקופת הכתיבה מצאתי 2 גידולים בגופי וחשבתי להפסיק לכתוב. לבסוף כולנו נרפאנו.

שרה: עבורי זה לא היה על סרטן אלא על בחורה שרוצה להיות מושלמת. הייתי ממש מדוכאת במהלך הכתיבה והשלכתי את הלחץ מהכתיבה למחלה של הדמות. למשל, כשאפריל אומרת שהיא מתעוררת בזיעה קרה וחשה שהדם שלה רותח, אלו היו התחושות שלי.

חגי: שרה, כמה חופש היה לך נוכח העובדה שזו אדפטציה?

שרה: בעונה הראשונה ראינו את הסדרה הישראלית ובעיקר תרגמנו את התסריט. הקו העלילתי היה מסודר וברור.ככותבת את רוצה להכניס מעצמך וכך התחלתי לשנות את התסריט המקורי בעוד האחרים רק תרגמו כיוון  שמדובר בתסריטאים ותיקים בהוליווד שהתייחסו לאדפטציה כהשלמת הכנסה. בעונה השניה צפיתי  
פעמיים בכל פרק ואז הנחתי את הפרק בצד, ישבתי וכתבתי. בסוף הכתיבה חזרתי לפרק כדי לראות מה
הוצאתי ובמה כדאי להשתמש.

חגי: לדמות של אפריל נדרש שכתוב ואדפטציה. לעומת זאת, בדמות של מיה (טליה בסדרה הישראלית) זה היה אחרת. טליה היא עו"ד מצליחה בת 40 ללא ילדים, המתוסכלת מכך. בדיון הראשון על העונה השניה,  
התסריטאי הראשי ב-HBO שאל: מה הבעיה של הדמות? עניתי לו שהיא בת 40 ואין לה ילדים. הוא ענה: אז
מה? מה שבעייתי בישראל, לא בעייתי בארה"ב. בישראל הדמות ממוצא ספרדי וזה בעל משמעות. נתתי לו 
כדוגמא את קונדוליסה רייס וכך חשבנו על סיפור אתני (עם דמות אפריקנית או היספנית) וניתן היה לשמר את
הבעיה של הדמות.

הבימוי

חגי: במאי טלוויזיה בארה"ב הם בעלי מעמד שונה מבישראל. בישראל במאי הטלוויזיה הוא מוביל את העניינים,בארה"ב הבמאי בא, עושה את העבודה והולך הביתה. הוא לא כ"כ מעורב בכתיבה, ב Pre Production. הוא לא יכול לשנות מילה בתסריט, תוכן, קאסט. הוא אחראי רק לתנועות המצלמה. למעשה, הסטטוס של תסריטאיהטלוויזיה  גבוה מזה של במאי הטלוויזיה. האמריקאים צילמו עם פחות C.U.S כי יש להם חשש מאינטימיות והיא גורמת להם אי נוחות. ב"בטיפול" הישראלית היו גם E.C.U.S שאפשרו רגעים שקטים וכניסה לעיניי הגיבורים.

שרה: אני אוהבת את הפאוזות בגירסא הישראלית. גם הבמאים אוהבים את הפאוזות אבל המפיקים חותכים אותן. לכן נהגתי לצפות ב Director's cut ולא ב Producer's cut.

קרן: ראיתי השבוע את "בטיפול" HBO. רואים את ההבדל בתרבויות בדברים קטנים אך בגדול מתרחש אותו דבר. זה אוניברסלי, זה מעל תרבויות, זה על הומניות וזה היופי שבזה.

שאלות ותשובות

האם תהיה עונה שלישית?

חגי: בישראל אין לנו עונה שלישית אך באמריקה חושבים על זה. הם צריכים לקחת יוצרים חדשים לכתוב אותה. בארה"ב תסריטאים לא שורדים מעבר לעונה או שתיים משום שמדובר ב-40 פרקים לעונה שהם ממש מלחמה.

שרה: מצלמים פרק ביומיים בעוד שבארץ מצלמים פרק ביום. צילמנו 2.5 פרקים בשבוע.

חגי: העונה השלישית תהיה הרבה יותר יקרה כי HBO יצטרכו להושיב כותבים לחצי שנה לכתוב הכל.

ספרו על הפסיכולוגים שיעצו לסדרה ועל מעורבותם. מה יותר חשוב – אמינות או עניין?

שרה: הפסיכולוג היה מסורתי ונצמד לשיטת טיפול בשיחה, בדיבור. לפעמים התווכחנו עם היועץ משום שאם זה היה אמין מדי, הסדרה לא היתה מספיק דרמטית.

חגי: היועץ האמריקני היה צריך לוודא שאין טעויות בטיפול הישראלי, אולם שיטת הטיפול (הישראלית והאמריקנית) היתה זהה. בארה"ב פסיכולוגים חייבים חדר המתנה עם 2 דלתות כך שהמטופלים לא יפגשו. בישראל אין דבר כזה.

קרן: בראש ובראשונה אנחנו מספרים סיפור שקשה לספרו כי יושבים שני אנשים בחדר ומדברים. לכן הכי חשוב שיהיה מעניין. כתבנו ואז העברנו ליועץ ולפעמים היו ויכוחים. למשל, כשראובן הפסיכולוג מלווה את איריס לטיפול הכימותרפי זו היתה מלחמת עולם.

חגי: בעונה הראשונה הפסיכולוג חרג מתפקידו בכך שהתאהב במטופלת. בעונה הראשונה היה חשוב לנו להציגו כמקצועי, רצינו שיהיה מטפל טוב. לכן כשהוא לוקח את המטופלת שלו לביה"ח זה חריג.

קרן: השאלה האמיתית שעמדה מאחורי זה – מה הוא יעשה? יתן לה למות? אף אחד לא היה נותן לה למות. לכן היה עליו לחצות את הגבול. העונה הזו היא על גבולות.

חגי: בעונה הראשונה כשהמטופלת הגיעה רטובה מהגשם שאלנו את היועץ מה היה עושה. הוא ענה לבסוף שהיה שולח אותה הביתה. זה לא אפשרי בסדרה. חייב שיהיה קונפליקט בין המקצוע לאישיות של הדמות. למשל: רופא אימפולסיבי, גנגסטר נוירוטי. 

האם הליהוק התבצע לפני או אחרי הכתיבה?

שרה:
עוד לפני שכתבתי ידעתי מי תהיה השחקנית שתגלם את אפריל ואפילו יצא לי לפגוש אותה שנה לפני כן בסנדאנס. לכן כתבתי עבורה.

דיברנו על כתיבת סדרת טלוויזיה. איך שומרים על הקול שלך?

חגי: היה לי חשוב למצוא כותב עם קול יחודי משלו. רציתי כותבים שאינם "מקצועיים" מדי, שיש משהו יחודי בכתיבתם, משהו אישי. קרן, למשל, אוהבת חופש בכתיבתה.

קרן: היה לי חופש רב. חגי ואורי תמכו בי ומצד שני נתנו לי חופש וזה היה תהליך בריא. יצירתיות היא היכולת לשלב. הכל כבר סופר בתנ"כ אבל ברגע שאתה זה שכותב את זה – זה יחודי. כרגע אני כותבת 13 פרקים לסדרה חדשה וחגי עורך אותה. יש פה שילוב של מוחות. בישראל זה נדיר ש 4-5 מוחות כותבים סדרה כמו בארה"ב. המשמעות היא לוותר על אגו. זה לא שלך, זה של כולם.

חגי: לכל פרק יש 3 מערכות שמוגדרות היטב בראשי פרקים. ברור איך אמור להתפתח הפרק, זו לא כתיבה ספונטנית לגמרי אלא מובנית ומונחית. לכל פרק יש סינופסיס ברור. חשוב לי לשמוע את הקול היחודי של הכותב בין השורות הללו שמגדירות את מה שחשוב לי בפרק. הבעיה לפעמים היא שכותבים לוקחים את הסינופסיס/טריטמנט ומפתחים אותו לסצנות כפי שנבעו מהטריטמנט. אני מעדיף לראות סצנות מקוריות ורעיונות חדשים.

שרה: עבדתי רק ב HBO. אם אתה רוצה קול משלך, תעבוד בכבלים. אם אתה רוצה לעבוד ברשת טלוויזיה עליך להבין את החוקים של הרשת, שקשורים גם לפרסום ומשפיעים על היצירה. זו טלוויזיה יותר דורסנית.

איך אפשר לשמור לאורך הסדרה על עקביות של הקול של הדמות?

חגי: ב"בטיפול" בכל פרק יש דמות אחרת. זה כמו 4 סדרות שונות. רצינו קול אחר בכל פרק כי הדמויות שונות. כמו כן ראובן צריך לדבר אחרת ולהתנהג קצת אחרת עם כל מטופל אבל השגחתי שבכל הפרקים ראובן יהיה "הוא" ויפעל לפי השיטות "שלו". לפעמים נאלצתי לשכתב פרקים.

שאלה: איך עושים פיצ'ינג לפרוייקט כזה, שבו שני אנשים מדברים כמו במחזה?

חגי: לכן הפקתי פיילוט. מעולם לא עשיתי פיצ'ינג. היה זול להפיק את זה אז כתבתי. הדרך היחידה לשכנע מישהו לקנות את זה היתה להראות להם את זה.


הוסף תגובה
Bookmark and Share