facebook הצטרפו לאיגוד פנסיה מיוחדת לבמאים פריסת מס לבמאים האמנה למניעת הטרדות מיניות בתעשייה




לחברים-ות

או סקנדל או פסטיבל

פסטיבל ירושלים, להגיש את הסרט? ללכת לפסטיבל? מאזן הרווח וההפסד ע"פ יוסי מדמוני 


מאת: יוסי מדמוני, תסריטאי   

אין ספק שפסטיבל ירושלים הוא המסגרת האומנותית היוקרתית ביותר לפיצ'רים בארץ. יתכן שטקס האוסקר חשוב יותר, אולי, מבחינת תודעת הקהל הרחב, ופסטיבל חיפה ידידותי יותר ליוצר - אבל היוקרה של פסטיבל ירושלים ומעמדו הציבורי עדיין ממקמים אותו בראש הרשימה הקצרה הזאת.
 
עם הזמן צבר הפסטיבל יריבים רבים שהטיחו בו טענות שונות - החל משיקולים אומנותיים זרים וממסדיות יתר, וכלה בשיקולים אישיים זרים עוד יותר. כמובן שמול כל טענה הובאה טענה נגדית, והפולמוס האומנותי בין ה"מתנגדים" ל"חסידים"  פרנס אינספור מדורי תרבות ופגע קשות ביערות הגשם.

אלא שהרשימה הבאה היא לא כזאת. אין לי כוונה להתייחס להיבט האומנותי הטהור של הפסטיבל או לדינמיקה האומנותית-פוליטית שלו. המטרה שלי היא להיות פרקטי לחלוטין, ולתת ליוצרים - שאולי מתלבטים האם להגיש את סרטם לפסטיבל או לא - תמונה רחבה של התועלת מול הסיכונים הגלומים בהשתתפות.

הדיון הפרקטי הזה - "ללכת לפסטיבל ירושלים או לא ללכת" -  הוא משמעותי במיוחד, כיוון שהוא יכול  להשפיע לטוב או לרע על עתידו של סרט, שבדרך כלל הנו פרי עמל של כמה שנים טובות. הנטייה הראשונית של כל יוצר היא כמובן לשלוח את הסרט שלו. גם בגלל האמונה היוקדת שהסרט שלו הוא הטוב ביותר, וגם בגלל שאין שום סיבה ממשית להחמיץ את ההזדמנות. ובאמת, יש כמה וכמה נימוקים שעומדים בעד הפסטיבל:

ראשית, פסטיבל ירושלים מציע פרס כספי שמן (בלי כל פרופורציה  לפסטיבלים אחרים בעולם ביחס ליוקרתו) של עשרות אלפי דולרים לסרט ולתסריט הזוכים. שנית, הסיקור התקשורתי הרחב של הפסטיבל יכול להכניס את הסרט למודעות הקהל. שלישית, זכייה בפסטיבל  היא גם מנוף לצבירת מומנטום לקראת טקס האוסקר הישראלי - שזכייה בו הינה קריטית במכירת כרטיסים בהקרנות המסחריות.
אל תשכחו גם שזכייה בפסטיבל יכולה בהחלט גם לסייע בדחיפת הסרט לפסטיבלים לחו"ל. אמנם הזכייה אינה מקנה יוקרה בינלאומית, אבל היא בטח לא יכולה להזיק - במיוחד אם מתלווה לזה תמיכתה של ליה ון ליר, המנהלת המרושתת של הפסטיבל.

אבל מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שפסטיבל ירושלים טומן בחובו גם לא מעט סיכונים. ראשית, הפסד יכול לחסל את הסיכוי של הסרט בטקס האוסקר הישראלי, בכך שייצור לו תווית "לוזרית" (ללא כל הצדקה לפעמים). בשוק ישראלי מצומצם שלא מקבל יותר מסרט או שניים בשנה - לאפקט כזה יכולה להיות השפעה קטלנית
.
עניין שני, ולא פחות בעייתי, היא העובדה שליוצרים שמחפשים דיאלוג אומנותי אין מה לחפש בפסטיבל ירושלים. לא מדובר בפסטיבל ידידותי מדי ליוצר. הוא לא מייצר אינטראקציה אמיתית בין היוצרים הישראלים והיוצרים האורחים, ובעצם יש תחושה שהוא נועד בעיקר לשרת את המנגנון המארגן והיוקרה הבינלאומית של ירושלים בכלל והפסטיבל בפרט.

מוקש נוסף טמון בעובדה שבכל הפסטיבלים בארץ - וגם בחו"ל, למען האמת - יש נטייה של מבקרי הקולנוע לנצל את ההזדמנות כדי להפגין את מלוא כישוריהם הוורבאליים ולהשחיז את העטים על חשבונם של הסרטים המפסידים. ביקורת רעה על סרט בימים כתיקונם - תהפוך לקטסטרופלית בתקופת הפסטיבל,  וביקורת בינונית סתם תהפוך לארסית.  כמובן שכאשר יצא הסרט להקרנות מסחריות, ישלפו הביקורות הללו וימוחזרו. ושוב - בשוק הישראלי הקטן זה יכול להיות קטלני עבור סרט.

אז איך בכל זאת מחליטים? קחו לכם כמה טיפים הכרחיים:
קודם כל, לפסטיבל ירושלים יש אוריינטציה מסוימת שנובעת מהאישיות האומנותית של העומדים בראשו. כמו ברוב הפסטיבלים בעולם, יש יתרון לסרטים עם הילה אומנותית - אבל בירושלים היתרון הזה קטן יחסית, ואל לה, להילה האומנותית, להיות גדולה מדי. פסטיבל עם רוח אוונגרדית זה לא.
לעומת זאת, הפסטיבל הוא מסגרת קלאסית לסרטים מהז'אנר הסנטימנטלי. כמובן שהיתרון המוחץ הוא לסרטים "אומנותיים" עם ארומה סנטימנטלית. אם יש לך סרט כזה, אל תחשבו בכלל. רוצו לליה ון-ליר ותבקשו את הטפסים.

חוץ מזה, אפשר לומר שיש יתרון גדול לסרטים שהוצגו בעבר בפסטיבלים יוקרתיים - לפני פסטיבל ירושלים. למה? כי למבקרים, כמו לשאר בני האדם, יש נטייה ללכת עם הזרם. ובמידה וסרטך הוא לא מסוג הבנקרים הבטוחים - אז השתתפות או זכייה בפסטיבל חשוב לפני ירושלים יכולים לנתב את הביקורות, ובעקבותיהן גם את החלטת חבר השופטים.

ומה בעניין קשרים ופוליטיקות? יש כאלה שאומרים שהמשקל שלהם הוא מכריע, אבל אני אישית לא הרגשתי את זה - ומצד שני, גם לא ממש נכנסתי לעניין.

אז כן, למרות שפסטיבלים זה תמיד עניין חיובי - במיוחד פסטיבל וותיק כמו ירושלים - מה שאני בעצם מנסה להגיד זה שלמרות כל הנתונים המרשימים, אין שום סיבה לרוץ אליהם אוטומטית. עדיף לשקול היטב את מאזן הרווח וההפסד האפשריים, ולקחת החלטה מושכלת. אחרי הכל, עם החשש של "מה יגידו אם לא אשתתף?" ניתן תמיד להתמודד באמצעות האמירה "למרבה הצער, טרם הספיקותי לסיים את התרגום".


הוסף תגובה
Bookmark and Share